הרגע האחרון

מבחינת עיצוב שולחן הפסח – השנה, באופן מפתיע, אני באמת לא אגיע אל הרגע האחרון. זה משהו מאד חריג ולא אופייני לי. מכיוון שאני יודעת שאני לא לבד בעניין הרגע האחרון, הנה כמה רעיונות שניתן לבצע בין יום קודם לכשכבר ממש ממש ממש מסדרים את השולחן. ולמי שמתארח.ת יש גם רעיון מה להביא מתנה.

קישוט שמכינים יום לפני (או באותו הבוקר אם אתן ממש פנויות)

זה רעיון שהכנתי לפני כשנתיים לגורי לינרו, התאהבתי בו ולכן השתמשתי בו גם בשולחן הפסח שלי. כמובן שההחלטה התקבלה בלילה שלפני, וכך מצאתי את עצמי יושבת בלילה, מכינה את היציקות, מניחה לייבוש ומסיימת את ההדבקות ברגע האחרון. אבל מה שחשוב זה שבערב החג היה שולחן מעוצב למשעי שקיבל הרבה קריאות וואו.

צריך: תבנית סיליקון בדוגמה הרצויה וחימר קל שלג. כמובן שאפשר גם חימרים אחרים אבל אז תצטרכו להתחיל בהכנות ימים רבים מראש. עם חימר השלג העבודה לקחה לי כשעה וחצי (לשולחן של 24 אנשים, לכל אחד 2 יציקות), ולאחר הייבוש עוד חצי שעה של הדבקה. כלומר נטו שעתיים עבודה (שאפשר לעשות מול הטלוויזיה).
החומר קיים רק בצבע לבן. כדי לקבל צבעים פסטליים פשוט צבעתי אותו מעט עם טוש, לשתי יחד עד שהצבע התייבש והרגשתי מוכשרת לאללה 😊

הכנסתי ממש מעט חומר לתבנית, מילאתי הכל. הסרתי עודפים, ספרתי עד 10 והוצאתי בעדינות כדי לא למעוך.

הנחתי על נייר לייבוש, וחזרתי על התהליך עד להכנת כל כמות הקישוטים הדרושה. וכאן רואים את היתרון הגדול של חימר השלג – אפשר להוציא אותו מהתבנית גם כשהוא לא יבש, להניח אותו להתייבש על נייר ולהמשיך להשתמש בתבנית שוב ושוב.

על נייר מדפסת רגיל הדפסתי (האמת שהושבתי את הילדים להתעסק עם ההדפסה) את תמונות בני המשפחה בשחור-לבן (כדי שתהיה אחידות בצבעים), גזרתי והדבקתי (שוב, לא אני, הילדים) אל מסגרות החימר היבשות, בעזרת דבק פלסטי.
את המסגרות המוכנות הדבקתי על רצועות בריסטול. סגרתי את הרצועות לטבעות כדי שישמשו כחבקי מפיות. סידרנו את המפיות בהתאם לסידור ההושבה שרצינו, והיה נחמד לראות את כולם מסתובבים סביב השולחן לחפש היכן הם יושבים.

כדי שיהיה קל להבדיל בין כוסות היין על השולחן וגם כקישוט חתכתי רצועות בריסטול דקיקות, הדבקתי אותן סביב רגלי הכוסות ועליהן הדבקתי את הפרפרים והפרחים שהכנתי מהחימר.

שעות בודדות לפני – קניידעלך מעוצבים

אני מבשלת קניידעלך בגרסה ההיברידית: מכינה את העיסה יום קודם ומבשלת ברגע האחרון. לבישול ברגע האחרון יש יתרון טעם משמעותי, אבל חיסרון גדול בזמן (לוקח זמן לכדרר כדורים ותיכף האורחים מגיעים). באחת הפעמים חשבתי שאם אני לא אגלגל כדורים אלא אפרוס "נקניק", זה יהיה מהיר יותר. ואז עלה לי הרעיון לתת לנקניק צורת משולש שכאשר פורסים אותו מתקבלות פירמידות קטנות. מאז אני מייצרת פירמידות קניידעלך כל חג מחדש 😊.  זה קל, חמוד ונראה ממש מושקע.

להכנת הקניידעלך נעזרתי בנייר אפייה. מקל מאד על העבודה, עוזר ליצור צורה יפה יותר וגם פחות לכלוך על השיש. מבחינת מתכון – אין דרישות מיוחדות, הכל עובד.

כשכבר ממש מסדרים את השולחן:

נקפל כל מפית למשולש ומגלגלים אותה לתוך כוס כדי לעגל את הצורה (כדי שהמפית תעמוד בצלחת בלי ליפול). לאחר 5 דקות נוציא מהכוס ונניח על הצלחת. טאדאם. הפירמידה הכי קלה ומהירה EVER.

ואם מתארחים וצריך מתנה של הרגע האחרון?

מכיוון שבמשפחתי מקובל לחלוק את מטלות ליל הסדר בין כל המתארחים, יוצא שכל אחד מגיע לארוחת החג עמוס סירים תבניות ומתנות. חשבתי למה לא לשלב בין השימושי לחגיגי? בין המטלות למתנות? ועם הרעיון שנולד השתתפתי בכתבה שהתפרסמה באתר מאקו. הכתבה בנושא כיצד ניתן (בקלות, כמובן) להפוך את הכלי בו מביאים את האוכל- למתנה שהיא יצירה חד פעמית.
הרעיון שלי הוא להשתמש בשבלונה נצמדת ובצבע אקרילי רב תכליתי (שלא יורד בשטיפה) וזהו. עניין של רבע שעה עבודה וחצי שעה אפייה של הכלי בתנור. בכתבה מופיעה רק קערת הסלט. אז הנה גם הכלים האחרים שהכנתי:

לאחר הצביעה מניחים את הכלי לייבוש וקיבוע בהתאם להוראות שעל הצבע, כדי שהכלי יהיה עמיד לשטיפה.

הכי חשוב: לזכור שלדחות לרגע האחרון זה לא דבר רע. יש דבר כזה שנקרא לחץ מיטבי. זה אומר שברגעים הללו מגיעים הרעיונות היצירתיים והטובים ביותר. אבל אם הלחץ גורם למתח בבית ולרגשות שליליים אז כדאי לוותר על הניסיון להיות מרת'ה סטיוארט. החג יהיה הרבה יותר שמח בלי כל זה, ושמחה זה מה שחשוב באמת.

נראה לי שאחרי השנה האחרונה הברכה 'חג חירות שמח' מקבלת משמעות נוספת, אז מאחלת לכולנו חירות אמתית ולהתראות ביצירות,

רחלי

נ.ב. מזמינה אותך להציץ גם בעמוד "יצירות מפורסמות", יש שם רעיונות יצירה נוספים שמתאימים לפסח ולאביב, לכל הגילאים.
נ.ב.2, ממש אשמח לשמוע (לקרוא/לראות) מה אהבתן מכל הרעיונות הללו